פולי סויה

משרים אותם במים קרים למשך לילה, מסננים ומבשלים בסיר עם מים טריים עד שהם רכים; לרוב זה נמשך כשעתיים עד שלוש. בסיר לחץ, אחרי ההשריה, הם מתרככים בדרך כלל בתוך כ־25–35 דקות.

לא. השריה לבדה אינה מספיקה: צריך לבשל פולי סויה יבשים היטב עד שהם רכים, ולא לאכול אותם חיים או מבושלים חלקית.

אדממה הם פולי סויה שנקטפו כשהם ירוקים וצעירים; פולי סויה יבשים הם הבשלים שהוסרו מהתרמילים ויובשו. מבשלים אדממה במים רותחים כמה דקות, ואילו פולים יבשים דורשים השריה ובישול ממושך.

שמור אותם בכלי אטום, במקום קריר ויבש, והרחיק אותם מאור שמש ומלחות. אחרי הבישול, הכנס אותם למקרר בכלי סגור ואכול בתוך שלושה עד ארבעה ימים; אפשר גם להקפיא.

אפשר להוסיף פולים מבושלים לסלטים, למרקים ולתבשילים, או לטחון אותם לממרח. פולי סויה הם גם חומר הגלם לטופו, לחלב סויה ולמיסו, אם כי הכנת המוצרים האלה דורשת עיבוד נוסף.

לשעועית לבנה או לחומוס מבושלים יש מרקם שמתאים למרקים ולתבשילים שבהם משתמשים בפולי סויה. אם מחליפים אותם בגלל אלרגיה, חשוב לבדוק גם את שאר המרכיבים: סויה מופיעה במוצרים מעובדים רבים.

כן. סויה היא אלרגן נפוץ, והיא נמצאת גם במוצרים כמו טופו, חלב סויה, מיסו ורוטב סויה; בדוק את רשימת המרכיבים כשצריך להימנע ממנה.

הקפץ אותם במחבת חמה במשך כמה דקות, עד שהם מתחממים ומתרככים מעט, או הוסף אותם למרק לקראת סוף הבישול. אל תניח שנבטים חיים בטוחים לאכילה רק משום שהם קטנים ורכים.