גרגירי חומוס יבשים

משרים 8–12 שעות בקערה גדולה עם מים קרים, בכמות של פי שלושה לפחות מנפח הגרגירים; הם מתנפחים מאוד. מסננים ושוטפים לפני הבישול. אם חם במטבח, משרים במקרר.

מכסים את הגרגירים המושרים במים טריים, מביאים לרתיחה ומבשלים בעדינות כשעה עד שעה וחצי, עד שאפשר למעוך גרגיר בקלות בין האצבעות. לקיצור זמן הבישול בסיר רגיל אפשר להוסיף מעט סודה לשתייה למים.

כן, וזה השימוש הקלאסי: משרים את הגרגירים, מסננים היטב וטוחנים אותם כשהם עדיין לא מבושלים, עם עשבי תיבול ותבלינים. חומוס מבושל יוצר תערובת רכה מדי ועלול לגרום לכדורים להתפרק בטיגון.

את היבשים שומרים בכלי אטום, במקום קריר ויבש. גרגירים מבושלים שומרים במקרר בכלי סגור עד כמה ימים, או מקפיאים עם מעט ממי הבישול כדי שלא יתייבשו.

אפשר לטחון אותם לממרח חומוס עם טחינה, לימון ושום, או להוסיף לסלטים, למרקים ולתבשילים כמו חמין. במרק ובתבשיל הם סופגים היטב את טעמי התבלינים והנוזלים.

בגרגירי חומוס יש 16 ג׳ סיבים ל־100 ג׳, לעומת 17 ג׳ באפונה יבשה. מבחינת שימוש, שניהם מתאימים למרקים ולתבשילים, אבל חומוס מבושל נפוץ גם כממרח וכבסיס לפלאפל.

לא כדאי לאכול אותם יבשים או לא מבושלים: הם קשים מאוד לעיכול ועלולים לגרום לחנק. משרים ומבשלים עד שהם רכים, או משתמשים בהם לאחר השריה בלבד במתכונים כמו פלאפל.