קוקוס

נקב את אחת משלוש ה״עיניים״ בקצה בעזרת פותחן או מברג נקי ונקז את הנוזל. עטוף את הקוקוס במגבת, הקש סביב קו האמצע בפטיש עד שהקליפה נסדקת, ואז הפרד את הבשר בעזרת סכין חזקה.

נער אותו: אמורים לשמוע ולחוש את מי הקוקוס נעים בפנים. בחר קליפה שלמה, בלי סדקים או כתמי עובש; אם אין בה נוזל או שיש לה ריח חמוץ אחרי הפתיחה, אל תאכל אותה.

את מי הקוקוס כדאי לשתות או להעביר לכלי סגור ולקרר מיד. שמור את בשר הקוקוס בכלי אטום במקרר, והשתמש בו בתוך כמה ימים; אפשר גם להקפיא חתיכות לשימוש מאוחר יותר.

פזר אותו בשכבה דקה במחבת יבשה וקלה על אש בינונית, וערבב ברציפות במשך 3–5 דקות, עד שהוא מזהיב ומעלה ניחוח. הוא ממשיך להתכהות גם אחרי שמורידים אותו מהאש, לכן העבר אותו מיד לצלחת.

קוקוס מגורר מתאים לעוגות, לעוגיות ולכדורי קוקוס, וגם לקישוט דייסה או קערת פירות. בשר קוקוס וחלב קוקוס משתלבים בקארי, במרקים ובקינוחים כמו אורז בחלב קוקוס.

מי קוקוס הם הנוזל שנמצא בתוך הקוקוס, ואילו חלב קוקוס מכינים בדרך כלל מטחינת בשר קוקוס עם מים וסינונו. מי קוקוס קלים ודלילים יותר, וחלב קוקוס סמיך ושומני יותר ומשמש לבישול ולקינוחים.

לא באותה צורה: מי קוקוס דלילים ואינם מעניקים את המרקם העשיר של חלב קוקוס. במרק או בקארי אפשר להשתמש בשמנת לבישול או במשקה סויה לא ממותק, ולהוסיף אותם בהדרגה עד שמתקבל המרקם הרצוי.