תרד

מפרידים את העלים ומשרים אותם בקערה גדולה של מים קרים לכמה דקות, כדי שהחול ישקע. מרימים את העלים לקערה נקייה במקום לשפוך אותם עם המים, וחוזרים על הפעולה אם נשאר חול; מייבשים היטב לפני אחסון או הקפצה.

מחממים מחבת רחבה על אש גבוהה עם מעט שמן, מוסיפים את התרד בכמה נגלות ומקפיצים רק עד שהעלים קורסים, לרוב דקה עד שתיים. אם מוסיפים שום, מטגנים אותו קודם זמן קצר כדי שלא ייחרך.

שומרים את התרד יבש במקרר, בשקית או בקופסה מרופדת בנייר סופג, ומשתדלים להשתמש בו בתוך כמה ימים. עלים רטובים מתקלקלים מהר יותר, לכן עדיף לשטוף רק סמוך לבישול.

כן. חולטים את העלים במים רותחים כדקה, מעבירים מיד למים קרים, סוחטים היטב ומקפיאים במנות; אפשר גם לקצוץ לפני ההקפאה. תרד שהופשר מתאים במיוחד למרקים, פשטידות ומילויים, פחות לסלט.

תרד מתאים לבורקס ולפשטידה, לשקשוקה ירוקה, למרק ולמילוי של מאפים. מוסיפים עלים טריים לסלט, או מערבבים תרד מבושל עם גבינה, שום, לימון או קטניות.

בייבי תרד הוא תרד שנקטף צעיר, ולכן העלים שלו קטנים ורכים ומתאימים במיוחד לסלט ולאכילה ללא בישול. תרד בוגר בעל עלים גדולים יותר ומרקם יציב, ונוח יותר להקפצה, לבישול ולמילוי.

תרד קפוא כבר נשטף ולעיתים גם חלוט, והוא נוח למנות מבושלות; מפשירים וסוחטים אותו לפני שמוסיפים לפשטידה או למילוי. תרד טרי מתאים יותר לסלט ולהקפצה מהירה; ל־100 גרם תרד קפוא יש 34 קק״ל, לעומת 18 קק״ל בתרד טרי.

עלים ריריים, ריח חמוץ או כתמים כהים ונרחבים הם סימן להשליך את התרד. עלים מעט נבולים אך יבשים וללא ריח חריג אפשר עדיין לבשל, אם הם נראים וריחם תקינים.