נקניקייה

חמם אותה בסיר עם מים שאינם רותחים, כ־5–7 דקות; רתיחה חזקה עלולה לפוצץ את המעטפת. אם היא כבר מבושלת, צריך רק לחמם אותה היטב.

ייבש את הנקניקייה, חרוץ בה חריצים רדודים וצלה על חום בינוני, תוך סיבוב, עד שהיא שחומה וחמה גם במרכז. במחבת אפשר להוסיף מעט שמן, אך לרוב השומן שהיא מפרישה מספיק.

נקניקייה מבושלת או מעושנת מוכנה בדרך כלל לחימום בלבד, ואילו נקניקייה טרייה חייבת בישול מלא. בדוק את הוראות ההכנה שעל האריזה; נקניקייה טרייה צריכה להגיע במרכזה ל־71 מעלות צלזיוס לפחות.

העבר אותן לכלי סגור ושמור במקרר, והשתמש בהן בתוך 3–4 ימים. להקפאה, ארוז היטב; להפשרה, העבר למקרר ולא השאר על השיש.

חרדל, כרוב כבוש, בצל מטוגן או סלט תפוחי אדמה מתאימים במיוחד. נקניקייה בלחמנייה היא שילוב מוכר, ואפשר גם לחתוך אותה לתבשיל שעועית או לפסטה.

נקניקיית וינה היא סוג של נקניקייה, לרוב דקה וחלקה, שמיוצרת מבשר טחון דק ועוברת בישול או עישון. בנתונים להשוואה, בנקניקיית וינה יש 273 קק״ל ו־10.3 גרם חלבון ל־100 גרם.

ההבדל העיקרי הוא סוג הבשר, אבל גם אחוז השומן והמרקם עשויים להשתנות. לפי נתוני ההשוואה, בנקניקיית עוף יש 194 קק״ל ו־15 גרם שומן ל־100 גרם, לעומת 28 גרם שומן בנקניקייה.

במנה של נקניקייה במשקל 50 גרם יש 6.6 גרם חלבון. הכמות בפועל תלויה במשקל הנקניקייה.