לונגניזה

אם היא טרייה, טגן על אש בינונית והפוך מדי פעם; אל תנקב את הנקניקייה, כדי שהמיצים לא יברחו. בדוק שהמרכז הגיע ל־71 מעלות צלזיוס.

לונגניזה טרייה צריך לבשל היטב, ואילו לונגניזה מיובשת או מבושלת עשויה להיות מוכנה לאכילה. בדוק על האריזה אם נדרשת בישול, ואל תניח שהיא מוכנה רק מפני שהיא נראית יבשה.

אפשר לפרוס ולטגן אותה ולהוסיף לאורז, לשעועית או לתבשיל עדשים; היא מעניקה להם טעם מתובל ושומני. במנות אורז עם לונגניזה, מטגנים אותה תחילה כדי להשחים אותה, ואז מבשלים את האורז בנוזל ובתיבול.

הטעם המתובל שלה משתלב עם אורז, תפוחי אדמה, שעועית וירקות צלויים. סלט חמצמץ או ירקות עם לימון מאזנים היטב את השומניות.

אפשר להשתמש בצ'וריסו או בנקניקייה מתובלת אחרת, אך הטעם לא יהיה זהה: לונגניזה משתנה בתיבול בין סגנונות, ואילו צ'וריסו נוטה לקבל את טעמו מפפריקה. אם משתמשים בבשר טחון, תבל אותו בשום ובפפריקה ובשל עד שהמרכז מבושל.

שמור לונגניזה טרייה בקירור באריזה סגורה ובשל אותה בהקדם, או הקפא אותה. לונגניזה מיובשת או מבושלת שומרים לפי הוראות האריזה, כי לא כל הסוגים דורשים אותו אופן אחסון.

במנה של 100 גרם יש 25 גרם חלבון.