פיצה גבינת עיזים

מרדדים בצק דק, מורחים שכבה דקה של רוטב עגבניות ומפזרים גבינת עיזים מפוררת או פרוסה. אופים בתנור שחומם מראש ל־240–250 מעלות, על אבן או תבנית לוהטת, עד שהשוליים מזהיבים — לרוב 7–12 דקות.

בצל מקורמל, תאנים, אגסים או דבש מאזנים היטב את הטעם החמצמץ והמלוח של הגבינה; רוקט מוסיפים אחרי האפייה. גם זיתים, עגבניות מיובשות וטימין משתלבים היטב.

אפשר בשתי הדרכים: אם מפזרים אותה לפני האפייה, היא מתרככת ומשחימה מעט. כדי לשמור על מרקם קרמי וטעם עדין יותר, אופים את הפיצה עם מעט גבינה ומוסיפים עוד ממנה מיד כשהיא יוצאת מהתנור.

מקררים בתוך שעתיים, ושומרים בכלי אטום במקרר עד 3–4 ימים. לחימום, מכניסים לתנור או למחבת מכוסה עד שהבצק שוב פריך והגבינה חמה; חימום במיקרוגל מרכך את הבצק.

גבינת פטה נותנת טעם מלוח וחמצמץ דומה, אך היא מלוחה ומתפוררת יותר. למרקם קרמי ועדין יותר, אפשר להשתמש בריקוטה או בגבינת שמנת, ולפזר מעל מעט טימין או גרידת לימון.

גבינת עיזים נוטה להיות חמצמצה ובעלת טעם מובחן, ואילו פיצת גבינה רגילה מבוססת לרוב על מוצרלה שטעמה עדין ונמתחת היטב. בפיצת גבינה יש 10 גרם חלבון ל־100 גרם, לעומת 11.2 גרם בפיצת גבינה רגילה.

מנה מעשית היא פרוסה גדולה או שתיים דקות, לפי גודל הפיצה ומה מגישים לצדה. פרוסה מבצק דק עם סלט יכולה להספיק כארוחה קלה; פרוסה עם תוספות עשירות תהיה משביעה יותר.

לא מומלץ: גבינה ומאכלים מבושלים שנשארו בחוץ במשך הלילה יש להשליך, גם אם הריח והמראה רגילים. כדאי לקרר שאריות בתוך שעתיים מההגשה.