אורז שחור

שוטפים היטב, ואם יש זמן משרים כחצי שעה. מבשלים בסיר מכוסה עם כשניים וחצי חלקי מים לכל חלק אורז, על אש נמוכה, כ־30–40 דקות; מכבים ומשאירים מכוסה עוד 10 דקות לפני שמאווררים במזלג.

לא חייבים, אבל השריה של כחצי שעה עד שעה מרככת את הגרגרים ועשויה לקצר את הבישול. מסננים את מי ההשריה ומשתמשים במים טריים לבישול.

הגרגרים צריכים להיות רכים ולעיסים, אך לא להתפרק. טועמים לקראת סוף הבישול; אם המרכז עדיין קשה והמים נספגו, מוסיפים מעט מים רותחים וממשיכים לבשל עוד כמה דקות.

הטעם האגוזי והמרקם הלעיס משתלבים היטב עם פטריות, דלעת, ירקות צלויים, עשבי תיבול, אגוזים וטופו. אפשר להגיש אותו כתוספת, לערבב בסלט פושר או להשתמש בו כבסיס לקערה עם ירקות ורוטב.

לא. אורז שחור הוא זן של אורז, ואילו אורז פרא הוא זרע של עשב מים שאינו אורז ממש; גרגריו ארוכים יותר וטעמם עשבוני. אפשר לבשל אותם יחד, אך זמני הבישול שלהם שונים, ולכן כדאי לבשל בנפרד ולערבב בסוף.

מעבירים לכלי סגור ומכניסים למקרר בתוך כשעתיים מהבישול. כדאי להשתמש בו בתוך 3–4 ימים; בחימום חוזר מחממים היטב, ואם הוא יבש מוסיפים כף מים.

הקליפה הכהה מכילה פיגמנטים טבעיים שנותנים לגרגרים את הגוון הסגול־שחור. בזמן הבישול חלק מהצבע עובר למים, ולכן גם הנוזל והמאכלים שמערבבים בו עשויים להיצבע.