בוטנים יפניים

אלה בוטנים המצופים בשכבה פריכה של בצק או עמילן, ולעיתים מתובלים בסויה או בתיבול מלוח אחר. הם מוכנים לאכילה כחטיף, בלי קלייה או הכנה נוספת.

השם קשור לסיפור המקור שלהם: במקסיקו פיתח חטיף כזה יושיגיי נקאטאני, מהגר יפני, בשנות הארבעים של המאה העשרים. הם נעשו מוכרים במקסיקו בשם שמתרגם ל״בוטנים יפניים״.

סגור אותם היטב בכלי אטום ושמור במקום קריר ויבש, כדי שהציפוי יישאר פריך. אם הם נעשים רכים או מקבלים ריח מעופש, אל תאכל אותם.

רסק אותם מעט ופזר מעל סלט או אורז ממש לפני ההגשה, כדי לשמור על הפריכות. הם מלוחים ופריכים, ולכן מתאימים במיוחד למנות רכות או עדינות בטעמן.

כחטיף או כתוספת פריכה אפשר להחליף, אבל בוטנים רגילים לא נותנים את הציפוי הפריך ואת התיבול. במתכון שמבקש בוטנים יפניים, הוסף לבוטנים רגילים פירורי קרקרים ותיבול מתאים כדי להתקרב למרקם ולטעם.

כן. הם מכילים בוטנים, ולכן אינם מתאימים למי שאלרגי לבוטנים; גם הציפוי עשוי להכיל רכיבים אלרגניים נוספים כמו חיטה או סויה.