זית ירוק

לא מומלץ: זיתים טריים מהעץ מרים מאוד. כדי לאכול אותם צריך להוציא חלק מהמרירות בתהליך כבישה במים או במי מלח, שנמשך ימים עד שבועות.

סנן ושטוף אותם במים קרים. אם הם עדיין מלוחים מדי, השרֵה אותם במים קרים כחצי שעה, טעם וחזור על הפעולה לפי הצורך.

שמור אותם במקרר כשהם מכוסים בנוזל הכבישה, והשתמש בכלי נקי כדי להוציא אותם. אם חסר נוזל, הוסף מי מלח קרים במקום להשאיר את הזיתים חשופים לאוויר.

הם משתלבים בסלט יווני, בפיצה, בפסטה וברטבים כמו טפנד. אפשר להוסיף אותם בשלמותם או קצוצים, ועדיף להוסיף אותם לקראת סוף הבישול כדי לשמור על המרקם.

במתכון שבו הזית מוסיף מליחות וטעם מודגש, אפשר להשתמש בזיתים שחורים; הטעם שלהם לרוב עדין יותר. אם חשוב לשמור על מרקם מלוח וחמצמץ, צלפים יכולים להתאים, אבל השתמש בכמות קטנה יותר.

זיתים ירוקים נקטפים בדרך כלל לפני שהבשילו לגמרי, וזיתים שחורים נקטפים כשהם בשלים יותר או משחירים בתהליך העיבוד. לכן הטעם והמרקם שלהם שונים, וגם שיטת הכבישה משפיעה עליהם.

זית שלם עלול לגרום לחנק בגלל גודלו והגלעין שבו. לילד קטן הגש זית מגולען וקצוץ לחתיכות קטנות, והשגח עליו בזמן האכילה.