קיווי

חתוך את שני הקצוות, והעבר כף בין הקליפה לבשר הפרי לאורך הדופן; הקיווי יחליק החוצה שלם. אם הוא רך מאוד, פשוט חצה אותו ואכול בכפית.

כן. שטוף ושפשף אותו היטב, ואכול אותו כמו תפוח; הקליפה אכילה, אך המרקם השעיר שלה לא נעים לכולם.

לחץ עליו בעדינות: קיווי בשל מעט נכנע למגע, אבל אינו רך או מעוך. קיווי קשה יבשיל על השיש, ובשקית נייר לצד תפוח או בננה הוא יתרכך מהר יותר.

קיווי בשל שומרים במקרר, ורצוי להרחיק אותו מתפוחים ובננות כדי להאט את ההבשלה. קיווי קשה משאירים בטמפרטורת החדר עד שהוא מתרכך מעט.

הוסף קיווי חתוך ליוגורט, לדייסה או לסלסה עם בצל, כוסברה וליים. הוא מתאים גם לשייק ולרוטב צ'אטני, אבל האנזים שבו מרכך בשר ולכן כדאי להשרות בו בשר לזמן קצר בלבד.

אפשר להוסיף קיווי לקינוחים, אך חימום ממושך מרכך אותו ופוגע במרקם הרענן. בשילוב עם ג'לטין, האנזים שבקיווי טרי עלול למנוע מהתערובת להתייצב; חלוט את הפרי קודם או השתמש בקיווי משומר.

קיווי בינוני אחד הוא מנה נוחה לנשנוש או לתוספת ליוגורט. הוא מכיל 2.9 גרם סיבים ל־100 גרם, וכדאי לשטוף אותו לפני החיתוך גם אם אתה מתכוון לקלף.

הקיווי הירוק חמצמץ יותר ובעל בשר ירוק וקליפה שעירה; הזהוב מתוק ועדין יותר, ובדרך כלל קליפתו חלקה. בקיווי הזהוב יש 161 מ״ג ויטמין C ל־100 גרם, לעומת 92.7 מ״ג בקיווי הירוק.