אגוזי קשיו

פזר אותם בשכבה אחת על תבנית וקלה בתנור שחומם ל־170 מעלות במשך 8–12 דקות, תוך ערבוב פעם אחת. הוצא כשהם מזהיבים מעט; הם ממשיכים להתכהות אחרי שמוציאים אותם.

טוחנים אגוזי קשיו קלויים במעבד מזון במשך כמה דקות, ועוצרים מדי פעם כדי לגרד את הדפנות. הם יהפכו בהדרגה לפירורים ואז לממרח חלק; אפשר להוסיף קורט מלח, אך לא צריך להוסיף שמן.

שמור אותם בכלי אטום, במקום קריר וחשוך, והרחק מחום ומאור שמש. אם לא תשתמש בהם בקרוב, אחסן במקפיא בכלי אטום; אפשר לאכול אותם לאחר הפשרה קצרה.

אגוזי קשיו משתלבים היטב בקארי, במוקפצים ובאורז, ומוסיפים פריכות לסלטים ולגרנולה. אחרי השריה וטחינה אפשר להכין מהם רוטב קרמי למנות פסטה או ממרח.

השרה אגוזי קשיו במים למשך כמה שעות, סנן וטחון עם מים טריים עד לקבלת מרקם חלק. תבל במיץ לימון, שום ומלח; לרוטב סמיך השתמש בפחות מים, ולרוטב דליל הוסף מים בהדרגה.

לא בדיוק: אגוז הקשיו הוא למעשה הזרע של פרי עץ הקשיו, והוא גדל מחוץ לפרי דמוי תפוח. הקליפה הגולמית מכילה חומרים צורבים, ולכן אגוזי קשיו נמכרים לאחר עיבוד מתאים ולא אוכלים אותם ישר מהעץ.

אגוזי קשיו שנמכרים כ״לא קלויים״ עברו בדרך כלל עיבוד להסרת הקליפה והחומרים הצורבים שבה; הם אינם אגוזים היישר מהעץ. אל תנסה לפצח או לאכול קשיו בקליפה.

אגוזי קשיו שלמים וקשים עלולים לגרום לחנק, ולכן אל תגיש אותם לילדים צעירים. אפשר להציע חמאת קשיו חלקה בשכבה דקה או קשיו טחון דק בתוך דייסה או מאכל רך, ורק אם הילד כבר אוכל מרקמים כאלה בבטחה.