משקה ליים מוגז

מקררים היטב לפני ההגשה ומוזגים לכוס ממש לפני השתייה. אם מוסיפים קרח, עדיף להשתמש בקוביות גדולות שנמסות לאט.

מועכים בעדינות בכוס עלי נענע עם פלחי ליים, מוסיפים קרח ומוזגים מעל משקה ליים מוגז. ערבוב עדין שומר על הגזים.

סוגרים היטב ומחזירים למקרר מיד, כדי להאט את אובדן הגזים. אחרי הפתיחה הוא בדרך כלל מאבד את התסיסה בהדרגה, ולכן עדיף לשתות אותו כשהוא עדיין תוסס.

אפשר במשקאות מעורבבים ובפונץ', אבל הוא מוסיף גם טעם ליים ומתיקות, בניגוד לסודה רגילה. אם המתכון כבר כולל סוכר או סירופ, צמצם אותם כדי שהמשקה לא ייצא מתוק מדי.

משקה ליים מוגז מכיל גזים ומתיקות, ואילו משקה ליים אינו מוגז. לפי הנתונים ל־100 גרם, במשקה ליים מוגז יש 41 קק״ל, לעומת 17 קק״ל במשקה ליים.

משקה ליים מוגז נוטה לטעם הדרי חד ומעט מריר, ואילו משקה מוגז בטעם לימון מדגיש טעם לימוני. במשקה מוגז בטעם לימון יש 46 קק״ל ל־100 גרם, לעומת 41 קק״ל במשקה ליים מוגז.

אפשר, אבל הקפאה בכלי סגור עלולה לגרום לנוזל להתרחב ולכלי להיסדק. הקפא בתבנית פתוחה, והשתמש בקוביות במשקאות שבהם אובדן הגזים אינו מפריע.