זיתים

זיתים ירוקים נקטפים בדרך כלל לפני שהבשילו לגמרי, ושחורים נקטפים כשהם בשלים יותר. חלק מהזיתים השחורים מקבלים את צבעם גם בתהליך כבישה וחמצון, כך שהצבע לבדו לא תמיד מעיד על מידת הבשלות.

אם הזיתים מלוחים מדי, השרֵה אותם במים קרים כחצי שעה עד שעה, וטעום אחד מדי פעם. להוצאה משמעותית יותר של מלח, החלף את המים פעם אחת; סנן וייבש לפני ההגשה.

שמור את הזיתים במקרר, כשהם מכוסים בנוזל הכבישה ובכלי סגור. השתמש בכלי נקי כדי להוציא אותם, ואל תשאיר אותם זמן ממושך מחוץ למקרר.

זיתים משתלבים בסלט יווני, בפיצה, בפסטה וברטבים כמו טפנד. בבישול ארוך כדאי להוסיף אותם לקראת הסוף, כדי שיישארו שלמים והטעם המלוח שלהם לא ישתלט.

זיתים טריים מהעץ מרירים מאוד, ולכן בדרך כלל כובשים אותם במלח או בתמלחת לפני האכילה. אל תטעם זיתים לא מעובדים בציפייה לטעם של זיתי מאכל.

בצלפים יכולים להחליף את הזיתים כשהמתכון צריך טעם מלוח וחמצמץ, למשל ברוטב לפסטה או בסלט. הם קטנים וחזקים יותר בטעמם, לכן הוסף אותם בהדרגה.

אם הזיתים מיועדים לפיצה, לסלט קצוץ או למנה שמגישים לילדים קטנים, הוצא את החרצנים וחתוך אותם. חרצן עלול לגרום לחנק, במיוחד אצל ילדים שעדיין לומדים ללעוס.