יין לבן

יינות לבנים קלים ויבשים נעימים לרוב כשהם צוננים, סביב 7–10 מעלות; יין עשיר יותר, כמו שרדונה שעבר יישון בחבית, אפשר להגיש מעט פחות קר. אם הבקבוק התקרר מדי, המתן כמה דקות בכוס כדי שהארומות ייפתחו.

סגור את הבקבוק היטב והכנס אותו למקרר; בדרך כלל כדאי לשתות אותו בתוך שלושה עד חמישה ימים. בקבוק כמעט ריק מתקלקל מהר יותר, כי יש בו יותר אוויר.

בחר יין יבש שאתה גם מוכן לשתות, ולא יין מתוק או יין בישול מלוח. הוסף אותו למחבת אחרי צריבת דג או עוף, גרד בכף עץ את המשקעים שבתחתית ובשל כמה דקות לצמצום לפני הוספת שמנת או ציר.

לא בהכרח: חלק מהאלכוהול מתנדף, אבל הכמות שנותרת תלויה במשך הבישול ובאופן שבו מבשלים. הוספת יין בסוף או חימום קצר משאירים יותר אלכוהול מאשר בישול ממושך ברוטב פתוח.

יין לבן יבש משתלב היטב עם דגים, פירות ים, עוף וגבינות רכות; יין חצי־מתוק מתאים גם למנות חריפות ולגבינות מלוחות. ריזוטו, פסטה ברוטב שמנת ומולים ביין לבן הם מנות מוכרות שמשתמשות בו.

לרוטב או לתבשיל אפשר להחליף יין לבן בציר עוף או ירקות, ולהוסיף מעט מיץ לימון או חומץ לקבלת חמיצות. למרינדה, מיץ ענבים לבנים מדולל במים יכול להתאים, אך הוא מתוק יותר.

יין לבן יבש הוא סוג של יין לבן שכמעט לא נותר בו סוכר לאחר התסיסה, ולכן טעמו פחות מתוק. יין לבן יכול להיות גם חצי־יבש או מתוק; המילה „יבש” מתארת את המתיקות, לא את המרקם.