כרישה

חותכים את השורשים ואת הקצה הירוק והקשה, חוצים את הכרישה לאורכה ושוטפים היטב בין השכבות תחת מים זורמים. אם היא קצוצה, השרֵה אותה בקערת מים, ערבב והוצא את הכרישה בכף מחוררת; החול יישאר בתחתית.

לטיגון במחבת, פורסים ומבשלים על אש בינונית עם מעט שמן כ־8–10 דקות, עד שהיא רכה אך לא שחומה. במרק, אפשר לבשל אותה כ־15–20 דקות; בישול ממושך יותר ירכך אותה מאוד.

שמור כרישה שלמה ויבשה במקרר, בשקית פתוחה או עטופה באופן רופף, והשתמש בה בתוך כשבוע. כרישה חתוכה או שטופה כדאי לשמור בכלי סגור ולהשתמש בה בתוך כמה ימים.

כרישה מתאימה למרק כרישה ותפוחי אדמה, לקישים ולפשטידות, וגם לתבשילי אורז או ירקות. את החלקים הלבנים והירוקים הבהירים אפשר לפרוס ולטגן בעדינות כבסיס לתבשיל.

אפשר, אבל הטעם והמרקם שונים: כרישה מתרככת והופכת עדינה ומתוקה בבישול, ואילו בצל ירוק חריף ורענן יותר. השתמש ביותר בצל ירוק אם המתכון נשען על הכמות והמרקם של הכרישה, והוסף אותו לקראת סוף הבישול.

כן. פרוס את החלקים הלבנים והירוקים הבהירים דק והוסף לסלט או לוויניגרט; הטעם יהיה חריף יותר מאשר אחרי בישול. שטוף היטב בין השכבות לפני החיתוך.

כן, כל עוד הוא רך ולא סיבי מדי. החלק הירוק הכהה מתאים במיוחד למרק ולציר, ואפשר גם לקצוץ אותו דק ולבשל עד שהוא מתרכך.