פלנטיין

פלנטיין גדול ועמילני יותר, ובדרך כלל מבשלים או מטגנים אותו במקום לאכול אותו חי. בננה רגילה מתוקה ורכה יותר כשהיא בשלה; גם כשהפלנטיין מצהיב, בשרו נשאר מוצק ומתאים לבישול.

קליפה ירוקה מציינת פרי עמילני ומוצק, שמתאים במיוחד לצ'יפס או לבישול. כשהקליפה נעשית צהובה ואז משחירה, הפלנטיין מתרכך ומתמתק, ומתאים יותר לטיגון או לאפייה.

קלף ופרוס פרי בשל לפרוסות אלכסוניות בעובי של כשני סנטימטרים. טגן בשמן חם על אש בינונית כשתיים עד שלוש דקות מכל צד, עד שהפרוסות זהובות ורכות, והעבר לנייר סופג.

קלף פלנטיין ירוק וחתוך לפרוסות עבות. טגן אותן כשתי דקות מכל צד, מעך כל פרוסה, ואז טגן שוב כדקה מכל צד עד שהן פריכות; הגש עם מלח.

שמור פלנטיין שלם בטמפרטורת החדר עד שהקליפה מגיעה לדרגת ההבשלה הרצויה. אחרי קילוף או חיתוך, עטוף היטב ושמור במקרר, או הקפא כדי למנוע השחרה ולהאריך את זמן השמירה.

פלנטיין מטוגן מוגש כתוספת או כנשנוש, וטוסטונס הם פרוסות פלנטיין ירוק מטוגנות ומעוכות. אפשר גם לבשל או לאפות אותו ולהגיש לצד שעועית, אורז, בשר או דגים.

אפשר, אבל פלנטיין ירוק קשה ועמילני ואינו נעים לרוב האנשים לאכילה חיה. הבישול מרכך אותו, והטעם נעשה מתוק יותר ככל שהפרי מבשיל.

השמות משמשים לעיתים לאותו סוג של בננה עמילנית, אך הם עשויים לציין זנים שונים. שניהם נאכלים בדרך כלל אחרי בישול, ובננה לבישול מכילה 136 קק״ל ל־100 גרם לעומת 89 קק״ל בפלנטיין.