זיתים

זיתים טריים מרים מאוד בגלל חומרים טבעיים בפרי. השריה במים או במי מלח, ולעיתים תסיסה, מפחיתה את המרירות והופכת אותם לנעימים לאכילה.

שטוף אותם במים קרים, או השרֵה אותם בקערת מים במקרר למשך שעה עד כמה שעות והחלף את המים פעם אחת. טעם זית אחרי ההשריה כדי לוודא שלא איבד יותר מדי מהטעם.

שמור אותם במקרר כשהם מכוסים בנוזל הכבישה, והשתמש בכלי נקי כדי להוציא אותם. אם חסר נוזל, הוסף תמיסת מי מלח חלשה; אל תשאיר את הזיתים חשופים לאוויר.

זיתים מוסיפים מליחות לסלט יווני, לפיצה, לפוקצ'ה ולסלט פסטה. אפשר גם לקצוץ אותם עם שום, שמן זית ועשבי תיבול לממרח טפנד.

זיתים ירוקים נקטפים לפני שהבשילו לגמרי, ואילו זיתים שחורים הם בדרך כלל בשלים יותר; יש גם זיתים שמושחרים בתהליך עיבוד. הטעם, המרקם והמליחות תלויים גם בכבישה, ולכן הצבע לבדו אינו אומר הכול.

כן, רוב האנרגיה בזיתים מגיעה משומן, בעיקר שומן חד־בלתי־רווי. במנה של 14 ג׳ יש 14 ג׳ שומן, ולכן זיתים מוסיפים הרבה טעם גם בכמות קטנה.

בדרך כלל לא: זיתים שנקטפו ישר מהעץ מרים מאוד, ולכן מקובל לכבוש או לעבד אותם לפני האכילה. אל תבלבל בין זית טרי לבין זית מוכן לאכילה מהצנצנת.