סוכרייה קשה

תן לה להתמוסס בפה במקום לנשוך אותה; נשיכה עלולה לפגוע בשן. אל תירדם כשהסוכרייה בפה, ואל תיתן אותה לילד קטן שעלול להיחנק.

שמור אותה בכלי אטום, במקום קריר ויבש, ועטוף כל סוכרייה בנפרד. לחות באוויר ממיסה מעט את פני השטח והופכת אותם לדביקים.

ההבדל העיקרי הוא המקל: סוכרייה על מקל נוחה להחזקה ולמציצה בלי לגעת בממתק. בסוכרייה קשה רגילה אין מקל, ולכן אפשר לעטוף אותה בנייר ולהחזיק ביד.

קרמל קשה מכיל בדרך כלל חמאה או שמנת, ולכן הוא עשיר יותר בשומן: כ־7.1 גרם ל־100 גרם, לעומת 1.4 גרם בסוכרייה קשה. המרכיבים האלה נותנים לקרמל טעם עשיר ומרקם קרמי יותר.

לקישוט עוגה או קינוח אפשר להשתמש בסוכריות קשות מרוסקות, או בסוכריות על מקל מרוסקות; מפזרים אותן סמוך להגשה כדי שלא יתרככו. אם המתכון דורש סוכרייה שלמה למציצה, אין תחליף בעל מרקם זהה.

כן. מרסקים את הסוכרייה, מפזרים שברים בתוך חותכן מתכת על נייר אפייה ואופים בחום של 180°C במשך כ־5–7 דקות, עד שהשברים נמסים; מצננים לגמרי לפני שמסירים.

סוכרייה שנשמרה יבשה ואטומה בדרך כלל לא מתקלקלת במהירות, אבל אם היא נעשתה דביקה, איבדה את צורתה או ספגה ריח זר, עדיף להשליך אותה. לחות היא הסיבה הנפוצה לשינוי במרקם.