משחת מיסו

מיסו הוא שם כללי למשחה יפנית מותססת, לרוב מפולי סויה, מלח וקוג׳י; משחת מיסו היא פשוט הצורה שבה משתמשים בו בבישול. הצבע והטעם משתנים לפי המרכיבים ומשך ההתססה.

מבשלים את המרק תחילה, מכבים את האש וממיסים את המיסו בקערית עם מצקת מרק חם. מחזירים לסיר ומערבבים; רתיחה ממושכת מחלישה את הארומה שלו.

התחל בכפית עד שתיים לקערה, המס אותן במעט ציר חם וטעם לפני שתוסיף עוד. מיסו מלוח מאוד, ולכן כדאי להוסיף מלח או רוטב סויה רק אחרי שטעמת.

ערבב אותה עם מעט שמן, ג׳ינג׳ר ומיץ לימון או מירין, ומרח על דג, טופו או ירקות. למרינדה עבה מספיק כפית מים; נגב עודפים לפני צריבה או אפייה כדי שהמיסו לא ייחרך.

מיסו בהיר, כמו שירו מיסו, עדין ומתאים לרוטב לסלט, למרק קל ולירקות. מיסו כהה, כמו אקא מיסו, מותסס זמן רב יותר וטעמו מלוח ועז, ולכן התחל בכמות קטנה.

היא מצוינת ברוטב לטחינה או לסלט, בזיגוג לחציל ולדג, ובממרח חמאה למריחה על תירס או ירקות צלויים. אפשר גם לערבב מעט ברוטב לסלט אטריות.

שמור אותה בכלי אטום במקרר, והוצא ממנה במזלג או בכף נקיים. שכבה דקה של ניילון צמודה לפני השטח יכולה לצמצם השחמה והתייבשות.

מיסו מסורתי עשוי בדרך כלל מסויה, ומיסו עם שעורה או חיטה מכיל גלוטן. קיימים גם סוגים המבוססים על אורז או קטניות אחרות, לכן קרא את רשימת המרכיבים אם יש לך אלרגיה.