יין אדום

יין אדום קל מגישים מעט קריר, סביב 12–14 מעלות, ויין אדום מלא סביב 16–18 מעלות. אם הבקבוק היה בחדר חם, הכנס אותו למקרר לכעשרים דקות לפני ההגשה.

סגור את הבקבוק היטב ושמור אותו במקרר, גם אם היין מוגש בטמפרטורת החדר. בדרך כלל כדאי לשתות אותו בתוך שלושה עד חמישה ימים; הוצא אותו מהמקרר לפני ההגשה כדי שיתחמם מעט.

אפשר להוסיף מעט יין אדום למחבת אחרי צריבת בשר, לגרד את המשקעים ולבשל כמה דקות עד שהנוזל מצטמצם. הוא מתאים גם לרטבים ולתבשילים ארוכים, אבל לא כדאי להוסיף יין שלא היית רוצה לשתות.

יין אדום משתלב היטב עם בשר צלוי, תבשילי קדירה, פטריות וגבינות קשות. יין קל יתאים גם למנות עגבניות, ואילו יין מלא מתאים במיוחד למנות עשירות ומתובלות.

יין אדום מותסס בדרך כלל עם קליפות הענבים, שמעניקות לו את צבעו ואת הטאנינים; ביין רוזה המגע עם הקליפות קצר יותר. לכן רוזה לרוב קל ופירותי יותר, ואדום נוטה להיות עמוק ומובנה יותר.

מועכים ענבים אדומים ומתסיסים את המיץ יחד עם הקליפות, שמעניקות ליין צבע וטאנינים. לאחר התסיסה מפרידים את היין מהמוצקים, ולעיתים מיישנים אותו לפני הביקבוק.

לא תמיד. יין צעיר ומרוכז עשוי להיפתח אחרי מזיגה לקנקן או לכוס רחבה למשך כחצי שעה; יין ישן ועדין עדיף למזוג בזהירות ולשתות בלי להמתין זמן רב.