פולי לופין

משרים אותם בהרבה מים למשך לילה, מסננים ומבשלים במים חדשים עד שהם רכים. בלופין מר יש גם להחליף את מי הבישול מדי יום ולהשרות או להרתיח שוב ושוב, עד שהמרירות נעלמת; אין לאכול אותו לפני הטיפול הזה.

אחרי ההשריה והבישול, משרים את הפולים במים קרים ומחליפים את המים פעם או פעמיים ביום במשך כמה ימים, עד שטועמים והמרירות נעלמת. שומרים אותם במקרר בזמן ההשריה, ומשתמשים במי מלח לשימור לאחר מכן.

מסננים פולים מבושלים או כבושים, מתבלים במלח ומגישים בקערה; אם הם בקליפה, לוחצים את הפול החוצה ואוכלים אותו בלי הקליפה. אפשר להוסיף לימון, כמון או פפריקה.

אפשר לערבב פולים מבושלים בסלט, להוסיף אותם למרק או למעוך לממרח עם שמן זית, לימון ושום. קמח לופין משמש גם לאפייה, אך טעמו בולט והוא אינו מחליף קמח חיטה ביחס זהה בכל מתכון.

לא אוכלים פולים יבשים או פולים מרים בלי השריה וטיפול מתאים, משום שהם עלולים להכיל אלקלואידים מרים. אוכלים רק פולים מוכנים למאכל, כמו פולים מבושלים היטב או כבושים שנמכרים כמזון.

כן. לופין הוא אלרגן מוכר, ותגובה אליו עלולה להיות חמורה; מי שאלרגי לבוטנים עלול להיות רגיש גם ללופין. בדוק רשימת רכיבים במוצרים כמו קמח, לחם וחטיפים.

בפולי לופין יש 29 גרם חלבון ל־100 גרם, לעומת 21 גרם בשעועית לבנה. גם תכולת הסיבים בלופין גבוהה: 42 גרם ל־100 גרם, לעומת 34 גרם בשעועית לבנה.