נבטי סויה

שוטפים ומייבשים היטב, ואז מקפיצים בווק חם עם מעט שמן במשך 3–4 דקות, תוך ערבוב. מוסיפים רוטב סויה או תיבול לקראת הסוף, כדי שהנבטים לא יגירו נוזלים ויתרככו.

עדיף לאכול אותם מבושלים: נבטים שגדלו בתנאים לחים עלולים לשאת חיידקים, ושטיפה לבדה אינה מסלקת אותם. חלוט אותם במים רותחים במשך 2–3 דקות או הקפץ אותם עד שהם חמים ומתרככים מעט.

שמור אותם בקופסה נקייה ומאווררת מעט, עם נייר סופג בתחתית, והשתמש בהם בתוך כמה ימים. אם הם נעשים ריריים, משחירים או מריחים חמוץ, זרוק אותם.

הם מתאימים להקפצה עם אטריות, ירקות וטופו, וגם למרק הקוריאני קונגנמול־גוק (מרק נבטי סויה). במרק מוסיפים אותם לקראת הסוף, כדי לשמור על מרקם מעט פריך.

נבטי שעועית מונג הם תחליף נוח: הם דקים ופריכים, וטעמם עדין. הוסף אותם לקראת סוף הבישול, כי הם מתרככים מהר יותר מנבטי סויה.

נבטי סויה בדרך כלל עבים יותר, עם ראש צהבהב ותרמיל קטן ומוצק; נבטי מונג דקים ועדינים יותר, ולרוב יש להם ראש ירקרק. נבטי הסויה נשארים בשרניים יותר אחרי בישול קצר.

לא בדיוק: נבטי סויה הם הנבטים הצעירים שאוכלים בשלמותם, ואילו פולי סויה מונבטים הם פולי הסויה עצמם אחרי תחילת הנביטה, לרוב עם נבט קצר. הם שונים במרקם, ופולי הסויה המונבטים צפופים ומוצקים יותר.