לחם מחמצת

לחם מחמצת תופח בעזרת מחמצת — תערובת של קמח ומים שבה שמרי בר וחיידקים מתרבים — וההתססה מעניקה לו טעם חמצמץ ומרקם אופייני. לחם שמכונה כך לא תמיד הותפח רק במחמצת, לכן כדאי לבדוק ברשימת הרכיבים אם מופיעים גם שמרים.

שמור אותו בטמפרטורת החדר בשקית נייר או עטוף במגבת, כשהצד החתוך מונח כלפי מטה על קרש. כדי לשמור אותו ליותר מכמה ימים, פרוס והקפא; חמם פרוסות קפואות בטוסטר.

הרטב קלות את הקרום מבחוץ והכנס את הכיכר לתנור שחומם מראש ל־180 מעלות למשך 8–10 דקות. תן לה לנוח כמה דקות לפני הפריסה, כדי שהפנים לא יהיה לוהט ולח מדי.

הטעם החמצמץ משתלב היטב עם גבינות, חמאה, ביצים ואבוקדו; פרוסה קלויה גם מתאימה למרק או לסלט. לחם שהתייבש מתאים במיוחד לקרוטונים או לפרוסות ברוסקטה עם עגבנייה ושמן זית.

לכריכים, לטוסטים ולקרוטונים אפשר להחליף באותה כמות. הטעם החמצמץ והמרקם הצפוף יותר עשויים להיות מורגשים, ולפרוסות עבות במיוחד כדאי לתת עוד זמן בטוסטר.

בלחם חיטה מחמצת יש יותר: 59 גרם פחמימות ל־100 גרם, לעומת 43 גרם בלחם מחמצת.

אם מופיעים עובש, כתמים חריגים או ריח לא נעים, השלך את כל הכיכר — לא מספיק להסיר את החלק העובש, כי עובש עשוי להתפשט פנימה.