צלי טלה

משחימים את הנתח במחבת חמה, מתבלים ומניחים בתבנית מכוסה עם מעט נוזלים. צולים בחום של 160°C עד שהמרכז מגיע ל־63°C, ואז נותנים לבשר לנוח 15 דקות לפני הפריסה.

הזמן תלוי בגודל הנתח, ולכן מדחום לבשר אמין יותר משעון: נתח שלם מוכן לדרגת עשייה בינונית כשהמרכז מגיע ל־63°C. אם רוצים בשר רך שמתפרק, צולים מכוסה בחום נמוך, בערך 150°C, עד שהמזלג נכנס בקלות.

בקש נתח שמתאים לצלייה לפי מספר הסועדים, ובדוק שהבשר מוצק ובעל צבע ורוד־אדום ושכבת השומן בהירה. שכבת שומן דקה יכולה לעזור לשמור על עסיסיות; אפשר לבקש מהקצב לקשור את הנתח כדי שייצלה באופן אחיד.

שמור בשר נא בכלי סגור במדף התחתון של המקרר, ובשל אותו בתוך כמה ימים מהקנייה או הקפא. צלי מבושל יש לקרר בכלי סגור ולהכניס למקרר בתוך שעתיים; הוא נשמר בדרך כלל עד ארבעה ימים.

תפוחי אדמה צלויים, ירקות שורש ורוטב מהנוזלים שבתבנית הם שילוב קלאסי. עשבי תיבול כמו רוזמרין וטימין, שום ולימון מחמיאים לטעם העשיר של הטלה.

טלה הוא כבש צעיר, ולכן טעמו בדרך כלל עדין יותר. מבחינת הרכב ל־100 גרם, צלי כבש מכיל 24 גרם חלבון ו־2.4 גרם שומן, לעומת 21 גרם חלבון ו־3.7 גרם שומן בצלי טלה.

אחרי הצלייה תן לנתח לנוח 15 דקות, ואז פרוס לרוחב הסיבים ולא לאורכם. כך הסיבים קצרים יותר והפרוסות קלות ללעיסה.