קפיר

מערבבים גרגרי קפיר עם חלב בצנצנת נקייה, מכסים בבד ומשאירים בטמפרטורת החדר למשך כ־18–24 שעות, עד שהחלב מסמיך ומקבל טעם חמצמץ. מסננים את הגרגרים ושומרים את הקפיר במקרר.

ריח שמרים או חמיצות עדינה הם רגילים, וגם מעט הפרדה לנוזל ולגבן אינה בהכרח סימן לקלקול. אם מופיעים עובש, צבע חריג או ריח רקוב, זורקים את הקפיר ולא טועמים.

שמור קפיר פתוח במקרר, בכלי סגור, והשתמש בו בתוך כמה ימים; כפית נקייה בכל מזיגה עוזרת לשמור עליו. קפיר ביתי כדאי לקרר מיד אחרי הסינון.

אפשר להחליף בו חלב או יוגורט בעוגות, בפנקייקים ובמאפינס, בדרך כלל באותה כמות. החומציות שלו מגיבה עם סודה לשתייה ומסייעת לבצק לתפוח, ולכן הוא מתאים במיוחד למתכונים הכוללים סודה.

טעם החמיצות שלו משתלב היטב עם בננה, פירות יער, מנגו ושיבולת שועל. טוחנים עד לקבלת מרקם חלק; אם מוסיפים פירות קפואים, אין צורך בקרח.

כן, בשייקים, ברטבים קרים ובמרינדות אפשר בדרך כלל להחליף יוגורט בקפיר באותה כמות. קפיר דליל יותר, לכן ברוטב סמיך הוסף אותו בהדרגה או סנן אותו בבד נקי.

בקפיר שבנתונים יש 7.9 גרם סוכר ל־100 גרם, לעומת 4 גרם בקפיר חלב מותסס מלא. בקפיר בטעם פירות יש 9.51 גרם ל־100 גרם, ולכן כדאי להבדיל בין גרסה טבעית לממותקת.

קפיר אינו תחליף לחלב אם או לתמ״ל, ואין לתת אותו כמשקה לתינוק לפני גיל שנה. לאחר תחילת מזונות משלימים, אפשר להציע מעט קפיר מפוסטר כחלק מהאוכל, אם הוא מתאים לתפריט של הילד.