גלידת יוגורט

מערבבים יוגורט סמיך עם מעט דבש או סוכר, מעבירים לכלי רחב ומקפיאים. מערבבים היטב במזלג כל חצי שעה במשך כשעתיים–שלוש, כדי לשבור גבישי קרח; המרקם יהיה פחות חלק מגלידה שהוכנה במכונה.

מחזירים אותה מיד למקפיא, בכלי אטום או כשהאריזה מכוסה היטב, כדי לצמצם היווצרות גבישי קרח וספיגת ריחות. לפני ההגשה מוציאים לכמה דקות, עד שאפשר לגרוף אותה בקלות.

פירות טריים כמו תותים, מנגו או אפרסק משתלבים איתה היטב, וגם גרנולה, אגוזים קצוצים או מעט דבש. אפשר להגיש אותה עם פירות חתוכים כקינוח, או להוסיף מעליה רוטב פירות.

השם לבדו לא מבטיח הבדל ברור: שניהם קינוחים קפואים על בסיס יוגורט, והמתכון קובע את המרקם והמתיקות. במנת יוגורט קפוא יש 3.5 גרם חלבון ל־100 גרם, לעומת 3.9 g בגלידת יוגורט.

ב־100 גרם יש 3.9 g חלבון. זו עדיין גלידה מתוקה, ולכן כדאי להסתכל גם על גודל המנה ולא להניח שהיא שקולה ליוגורט רגיל.

השתמש ביוגורט סמיך, הוסף מעט דבש או סוכר וערבב את התערובת כמה פעמים בזמן ההקפאה. אם יש מכונת גלידה, ערבול רצוף בה יוצר מרקם חלק יותר.