צנימי חיטה

מורחים עליהם גבינה לבנה או גבינת שמנת, ומוסיפים עגבנייה, מלפפון או ריבה. אם הם קשים מדי למריחה, טובלים את הצד העליון בקפה או בתה לרגע, בלי להשרות את הצנים כולו.

מניחים צנים בקערה ויוצקים עליו מרק חם; אחרי כדקה הוא מתרכך. להוסיף אותו ממש לפני האכילה עוזר לשמור על מעט פריכות.

שוברים לחתיכות וטוחנים בפולסים במעבד מזון עד שמתקבלים פירורים בגודל הרצוי. אם הצנימים כבר רכים או לחים, קולים אותם בתנור בחום נמוך עד שיתייבשו לגמרי, מצננים ורק אז טוחנים.

שומרים בכלי אטום במקום קריר ויבש, ומקפידים לסגור אותו אחרי כל שימוש. אם הצנימים איבדו פריכות אך אין בהם סימני קלקול, אפשר לקלות אותם כמה דקות בתנור ולצנן לפני האכילה.

במרק אפשר להחליף אותם בפרוסת לחם קלוי או בקרוטונים; לציפוי או לקציצות, פירורי לחם רגילים מתאימים. החלפה בפרוסת לחם טרייה מוסיפה לחות, ולכן כדאי להפחית מעט נוזלים במתכון.

צנימי חיטה הם לחם יבש ופריך, לרוב חתוך לפרוסות קטנות או לצורות אחידות, ואילו צנים הוא פרוסת לחם שנקלתה. אפשר לאכול את שניהם עם ממרח, אבל צנים נוטה להתפורר פחות כשמשתמשים בו כבסיס לתוספות.