ורמוט מתוק

מגישים אותו צונן, נקי או עם קרח וקליפת תפוז. אפשר להוסיף מעט סודה, אבל אל תדלל יותר מדי: היא מסתירה את התיבול העדין.

הוא מרכיב מרכזי במנהטן ובנגרוני. במנהטן מערבבים אותו עם ויסקי וביטר; בנגרוני עם ג׳ין וקמפרי, ומגישים על קרח עם קליפת תפוז.

סוגרים היטב ושומרים במקרר, כי החמצן מחליש את הארומה. כדאי לסיים אותו בתוך כחודש עד חודשיים; אם הריח נעשה שטוח או חמצמץ, הוא כבר לא במיטבו.

כן. הוסף מעט למחבת אחרי צריבת פטריות, עוף או בצל, וגרד את המשקעים מתחתית המחבת; צמצם כמה דקות לפני הוספת שמנת או ציר. המתיקות והתבלינים שלו מתאימים גם לרוטב לבשר.

ורמוט מתוק נוטה להיות עשיר ומתובל יותר, ואילו היבש חד ועשבוני יותר. במנהטן ובנגרוני מקובל להשתמש במתוק; במרטיני הקלאסי משתמשים בדרך כלל ביבש.

אם יש לך רק ורמוט יבש, הוסף מעט סירופ סוכר או ליקר מתוק והתחל בכמות קטנה, כדי לא להשתלט על המשקה. יין פורט מתוק יכול לעבוד במקום ורמוט בבישול, אך הוא כהה ופירותי יותר ומשנה את הטעם.

מבססים אותו על יין, מחזקים אותו באלכוהול ומתבלים בתערובת של עשבי תיבול, שורשים ותבלינים; המתיקות מגיעה מסוכר או מענבים מתוקים. לענה היא צמח אופייני למשפחת הוורמוטים, ושמה קשור גם לשם המשקה.

הפחמימות שבו הן בעיקר סוכרים: יש בו 13 גרם סוכר ל־100 גרם. הוא מתוק משמעותית מיין יבש, ולכן כדאי להביא זאת בחשבון כשמוסיפים אותו למשקה או לרוטב.