מי סודה

בשימוש היומיומי אלה לרוב שמות לאותו משקה: מים שהוסיפו להם פחמן דו־חמצני. בחלק ממי הסודה יש גם מלחים, ולכן ייתכן טעם מעט שונה בין מוצרים.

סוגרים היטב ומכניסים למקרר; ככל שהבקבוק נשאר פתוח או לא סגור היטב, הגז בורח מהר יותר. מזיגה לכוס קרה ושמירה של הבקבוק זקוף עוזרות לשמור על התסיסה.

מחליפים בהם את המים שבמתכון ומערבבים רק עד שהבלילה אחידה, כדי לא לאבד את הבועות. מי סודה קרים מתאימים במיוחד לבלילת טמפורה ולציפוי קליל של ירקות או דגים.

אפשר בקוקטיילים ובמשקאות מעורבבים, אבל הטעם יהיה פחות מתוק ופחות מריר, כי מי סודה אינם מכילים כינין כמו מי טוניק. מי טוניק מכילים 36 קק״ל ו־9 גרם פחמימות ל־100 גרם.

למשקה מרענן, סוחטים פנימה לימון או ליים ומוסיפים נענע; אפשר גם לערבב עם מיץ פירות או להשתמש כבסיס לשפריץ. הוסף את מי הסודה ממש לפני ההגשה כדי לשמור על הבועות.

כן, באמצעות מכשיר הגזה ייעודי: ממלאים את הבקבוק במים קרים עד הסימון ומגזים לפי הוראות המכשיר. אין להגיז נוזלים אחרים בבקבוק, אלא אם היצרן מציין במפורש שהדבר מותר.

ברוב המתכונים אפשר להחליף מים רגילים במי סודה באותה כמות, במיוחד בבלילות ובמשקאות. במרק או ברוטב אין לבועות יתרון, והגז נעלם בזמן הבישול.