פיצה נפוליטנית

מחממים אבן או פלדת אפייה בתנור על החום המרבי במשך 45–60 דקות. מחליקים עליה את הפיצה ואופים עד שהשוליים תפוחים ומנוקדים בכתמים כהים; בתנור ביתי זה נמשך בדרך כלל כמה דקות, לא דקה או שתיים כמו בתנור פיצרייה לוהט.

מורחים שכבה דקה של עגבניות מרוסקות, ומוסיפים מוצרלה, עלי בזיליקום ושמן זית. אל תעמיס תוספות: יותר מדי גבינה או רוטב מרטיבים את הבצק ומקשים על האפייה המהירה.

הבצק צריך להיות רך, אוורירי ונוח לפתיחה ביד, עם בועות קטנות. פותחים מהמרכז כלפי חוץ ומשאירים שוליים לא לחוצים, כדי שיתנפחו באפייה; מערוך מוציא מהם את האוויר.

מחממים פרוסה במחבת יבשה על אש בינונית במשך כמה דקות, עד שהתחתית פריכה. אם הגבינה עדיין קרה, מכסים את המחבת לזמן קצר כדי שהחום יימס אותה בלי לייבש את השוליים.

מכניסים למקרר בכלי סגור לאחר שהפיצה התקררה מעט, ולא משאירים אותה בחוץ יותר משעתיים. כדאי להפריד בין הפרוסות בנייר אפייה כדי שהגבינה לא תדביק אותן זו לזו.

הנפוליטנית עגולה, דקה וגמישה במרכז, עם שוליים תפוחים; הסיציליאנית לרוב עבה ומלבנית, ונאפית בתבנית כך שגם התחתית שלה פריכה. לכן הנפוליטנית נאכלת בדרך כלל מיד, בעוד שהסיציליאנית נוחה יותר לחיתוך לריבועים.

מוצרלה מחלב פרה, המכונה פיור די לאטה, היא בחירה נפוצה; גם מוצרלה מחלב בופאלו מתאימה. אם המוצרלה מפרישה הרבה נוזלים, מסננים אותה וקורעים לחתיכות קטנות כדי שלא תרטיב את מרכז הפיצה.