פיצה מרינרה

הגרסה הקלאסית כוללת רוטב עגבניות, שום, אורגנו ושמן זית, בלי גבינה. לפעמים מוסיפים גם בזיליקום, אבל הוא אינו חובה.

מרדדים בצק דק, מורחים שכבה דקה של רוטב עגבניות ומפזרים שום פרוס דק ואורגנו. מזלפים שמן זית ואופים בתנור שחומם מראש לטמפרטורה המרבית שלו, על אבן או תבנית הפוכה לוהטת, עד שהשוליים תפוחים ושחומים.

כך נראית הגרסה המסורתית: המרינרה מבוססת על עגבניות, שום, אורגנו ושמן זית, והיעדר הגבינה הוא חלק מהאופי שלה. אם אתה מוסיף גבינה, זו כבר גרסה אישית ולא המרינרה הקלאסית.

במרינרה יש בדרך כלל עגבניות, שום, אורגנו ושמן זית, בלי גבינה. במרגריטה מוסיפים מוצרלה ובזיליקום לרוטב העגבניות.

שמור את הפרוסות בכלי סגור במקרר ואכול אותן בתוך כמה ימים. לחימום עם תחתית פריכה, הנח אותן במחבת יבשה על אש בינונית וכסה לכמה דקות, עד שהבצק חם.

מרינרה פירושה באיטלקית „של הימאים”. למרות השם, הפיצה המסורתית אינה מכילה דגים או פירות ים; שמה נקשר למרכיבים הפשוטים שנשמרו היטב ושימשו ימאים.

המתכון המסורתי אינו כולל גבינה, ולכן הוא יכול להתאים לאכילה טבעונית. בדוק את הבצק ואת הרוטב אם קנית פיצה מוכנה, כי המתכון עשוי לכלול רכיבים מן החי.

אפשר, אבל כדאי להשתמש בעגבניות בשלות ולסנן מהן מעט נוזלים כדי שהבצק לא יירטב. קצוץ או מעך אותן, פזר שכבה דקה, והוסף את השום, האורגנו ושמן הזית לפני האפייה.