סוכריות ליקריץ

הטעם מגיע בדרך כלל מתמצית שורש ליקריץ, ולעיתים מוסיפים גם אניס. הבסיס המתוק והמרקם הלעיס מגיעים מסוכר או מסירופ וממרכיבים כמו עמילן או ג׳לטין; המתכון משתנה בין סוגים.

קוצצים אותן לחתיכות קטנות ומערבבים בבצק עוגיות או מפזרים מעל גלידה. כדי לרכך אותן לרוטב, מחממים בעדינות עם מעט שמנת או מים בסיר קטן ומערבבים; חימום חזק עלול לחרוך את הסוכר.

שומרים בכלי אטום, במקום קריר ויבש, ומפרידים שכבות בנייר אפייה אם הסוכריות דביקות. לחות וחום מרככים אותן, ואוויר יבש לאורך זמן עלול להקשות אותן.

הטעם האניסי משתלב היטב עם שוקולד מריר, תפוז וקפה. אפשר לקצוץ מעט סוכריות ולפזר על גלידה או לערבב בבצק שוקולדי לקבלת ניגוד בין המתיקות לטעם החריף־ארומטי.

אם המתכון צריך רק טעם אניסי, השתמש בכמות קטנה של זרעי אניס כתושים או שומר; הם לא יוסיפו את המרקם הלעיס והמתיקות של הסוכריות. במתכון שדורש חתיכות סוכרייה, ממתק אניס לעיס הוא תחליף קרוב יותר.

לא תמיד: יש סוכריות שמכילות ג׳לטין, ואחרות מבוססות על עמילן או חומרים מסמיכים אחרים. אם חשוב לך שהן יהיו טבעוניות, בדוק ברשימת המרכיבים שאין ג׳לטין או רכיב מן החי.

סוכריות לעיסות עלולות להיתקע בגרון, ולכן לא נותנים אותן לילדים קטנים שאינם מסוגלים ללעוס ולבלוע ממתק בבטחה. לילד שאוכל אותן, יש להגיש בישיבה ובהשגחת מבוגר.