ליקריץ

פורסים או מגררים מעט מהשורש ומבשלים בנוזל כדי להוציא את הטעם; מסננים לפני ההגשה. הוא מתאים לחליטות, לסירופים ולקינוחים, אך טעמו דומיננטי ולכן כדאי להתחיל בכמות קטנה.

שמור אותן בכלי אטום, במקום קריר ויבש, והרחק מלחות ומחום. כך הן נשארות לעיסות ולא נדבקות זו לזו.

ליקריץ שחור מקבל את טעמו משורש הליקריץ, לעיתים בשילוב אניס. סוכריות אדומות שנמכרות בשם „ליקריץ” בדרך כלל אינן מכילות שורש ליקריץ, וטעמן מגיע לרוב מפירות או מחומרי טעם אחרים.

אם המתכון מבקש טעם דמוי ליקריץ, זרעי אניס או שומר יכולים להתאים, אבל הם אינם זהים: אניס בולט ומתוק יותר, ושומר עדין יותר. הוסף מעט, טעם, והמשך לפי הצורך.

הטעם האניסי של ליקריץ משתלב עם הדרים, שוקולד מריר ותבלינים חמים כמו קינמון. אפשר להוסיף מעט אבקת ליקריץ לעוגיות או לסירופ, או להגיש סוכריות לצד תה.

מבשלים סירופ סוכר עם חומרי טעם, ולעיתים עם תמצית או אבקת שורש ליקריץ; מוסיפים חומרי הסמכה, מעצבים ומייבשים. המרקם והטעם משתנים לפי המתכון, ולכן לא כל סוכרייה שנקראת ליקריץ מכילה את שורש הצמח.