אטריות זכוכית

משרים בקערה במים חמים עד שהן גמישות, לרוב כ־5–10 דקות, ומסננים היטב. מוסיפים אותן למחבת רק לקראת הסוף ומערבבים עם הרוטב במשך דקה או שתיים, כדי שלא יתרככו יתר על המידה.

כן. מוסיפים אותן למרק רותח לקראת סוף הבישול ומבשלים עד שהן שקופות ורכות, בדרך כלל כמה דקות; אם הן כבר הושרו, הן זקוקות לפחות זמן. הן סופגות נוזלים, לכן כדאי להגיש את המרק סמוך להכנה.

מסננים אותן היטב מיד אחרי ההשריה או הבישול, ומערבבים עם מעט שמן או עם הרוטב של המנה. אם הן ממתינות לפני ההגשה, שטיפה קצרה במים קרים עוזרת לעצור את הבישול; מסננים שוב לפני השימוש.

הן מתאימות למוקפצים עם ירקות וטופו או עוף, למרקים ולסלט אטריות קר עם עשבי תיבול, ירקות ורוטב חמוץ־מתוק או חריף. בגלל שהן סופגות טעמים, כדאי לערבב אותן ברוטב ולא להגיש אותן יבשות.

אטריות יבשות שומרים באריזה סגורה או בכלי אטום, במקום קריר ויבש. אטריות שהושרו או בושלו שומרים בכלי סגור במקרר ומשתמשים בהן בתוך כמה ימים.

אטריות זכוכית עשויות בדרך כלל מעמילן, למשל משעועית מש, ונעשות שקופות לאחר ההשריה או הבישול; אטריות אורז עשויות מאורז ונשארות לבנות או חצי־שקופות. באטריות אורז יש יותר חלבון: 7.2 גרם ל־100 גרם, לעומת 0.2 גרם באטריות זכוכית.

אחרי השריה או בישול הן נעשות שקופות ומבריקות, ולכן הן מזכירות זכוכית. באנגלית מכנים אותן גם אטריות צלופן.