גלידה מטוגנת

יוצרים כדורים קשים של גלידה, מצפים בפירורי לחם או קורנפלקס מרוסק ומהדקים היטב. מקפיאים לפחות שעתיים, ואז מטגנים בשמן עמוק שחומם ל־180 מעלות במשך כ־10–15 שניות, עד שהציפוי מזהיב.

הסוד הוא גלידה קפואה מאוד וציפוי עבה ורציף: מקפיאים את הכדורים אחרי הציפוי, ואם הציפוי דק או נסדק מוסיפים שכבה נוספת ומקפיאים שוב. מכניסים לשמן החם רק כדור אחד או שניים בכל פעם ומוציאים מיד כשהציפוי פריך.

אפשר לנסות באייר פרייר שחומם מראש, אבל התוצאה אינה כמו בטיגון בשמן: הציפוי עלול להתייבש לפני שהוא נעשה פריך, והגלידה עלולה להתרכך. לטיגון מסורתי משתמשים בשמן עמוק וחם מאוד ובזמן קצר.

אחרי הציפוי, מסדרים את הכדורים בשכבה אחת בקופסה אטומה ומקפיאים עד הטיגון. אפשר להכין אותם מראש, אך מטגנים רק סמוך להגשה כדי שהציפוי יישאר חם ופריך.

מגישים מיד, לעיתים עם רוטב שוקולד או קרמל, דבש, קינמון או פירות טריים. במסעדות רבות מפזרים מעל גם אגוזים קצוצים או אבקת סוכר.

גלידה מטוגנת היא כדור גלידה קפוא בציפוי פריך שמטוגן במהירות, כך שהחוץ חם והפנים קר. בגלידה רגילה אין ציפוי מטוגן, ולכן המרקם והטמפרטורה אחידים יותר.