סלמון

לא; סלמון בעישון קר מוכן לאכילה, ומגישים אותו קר או בטמפרטורת החדר. העישון הקר אינו מבשל את הדג, ולכן אם רוצים דג מבושל צריך לחמם אותו היטב.

מבשלים את הפסטה והרוטב, מסירים מהאש ורק אז מערבבים פנימה רצועות סלמון. החום שנותר מספיק לחימום עדין; בישול ממושך הופך אותו ליבש ומלוח יותר.

שומרים אותו מכוסה במקרר, ומקפידים שלא יעמוד מחוץ לקירור בזמן ההגשה. לאחר הפתיחה כדאי לאכול אותו בתוך יומיים, או לפי הוראות השמירה שעל האריזה.

כן. מחלקים למנות קטנות, עוטפים היטב ומקפיאים; מפשירים לילה במקרר ואוכלים זמן קצר לאחר ההפשרה. המרקם עשוי להיות מעט רך יותר.

בעישון קר הדג נשאר רך, חלק וגמיש, ובעישון חם הוא מתבשל ונעשה אטום ומתפורר לפתיתים. לכן סלמון בעישון קר מתאים במיוחד לכריכים ולסלטים, ואילו המעושן החם מוגש לעיתים כמו דג מבושל.

הטעם המלוח והמעושן משתלב עם גבינת שמנת, שמיר, בצל סגול, צלפים ולימון. אפשר להגיש אותו על לחם או בייגל, בסלט תפוחי אדמה, או לצד ביצים מקושקשות.

כן, בדרך כלל מוסיפים מלח לפני העישון. למשל, בסלמון מעושן יש 1,184 מ״ג נתרן ל־100 גרם, לעומת סלמון פסיפי שבו אין כמעט פחמימות והנתרן נמוך בהרבה.