צ׳פאטי

מערבבים קמח מלא, מים וקורט מלח עד שמתקבל בצק רך, ולשים כמה דקות. מכסים ומניחים לו לנוח 20–30 דקות, מחלקים לכדורים ומרדדים לעיגולים דקים.

מחממים מחבת כבדה ויבשה על אש בינונית־גבוהה. מניחים צ׳פאטי, וכשמופיעות בועות הופכים; מבשלים עוד כחצי דקה עד דקה מכל צד, עד שנוצרים כתמים חומים. אפשר ללחוץ בעדינות על השוליים כדי לעודד תפיחה.

עוטפים את הצ׳פאטי החם במגבת נקייה ואז שומרים בכלי אטום, כדי שהאדים ישמרו עליו רך. אפשר להקפיא כשהם מופרדים בנייר אפייה; להפשרה ולחימום, מעבירים למחבת יבשה לכמה שניות מכל צד.

צ׳פאטי מתאים לקארי, לדאל, לתבשילי ירקות ולצ׳אטני. קורעים חתיכה ומשתמשים בה כדי לאסוף את התבשיל, או ממלאים אותה בירקות ובקטניות כמו רול.

בשימוש היומיומי השמות צ׳פאטי ורוטי חופפים לעיתים קרובות: שניהם לחמים שטוחים מהודו, לרוב מקמח חיטה ומים. צ׳פאטי נוטה להיות דק ונאפה על מחבת יבשה, אבל אין גבול חד ועקבי בין השמות.

צ׳פאטי בדרך כלל נאפה על מחבת יבשה, ואילו בפראטה מקפלים או מורחים שומן בבצק ובשכבות, ולכן היא עשירה ושמנונית יותר. פראטה מתאימה במיוחד לאכילה לצד תבשיל או למילוי.

כן. צ׳פאטי רגיל עשוי מקמח חיטה ולכן מכיל גלוטן; קמח מלא עדיין מכיל אותו. אם אתה מכין גרסה מקמח אחר, צריך מתכון מותאם, כי בצק ללא גלוטן לא נמתח ומתגלגל באותה צורה.