קשיו

פזר את הקשיו בשכבה אחת על תבנית וקלה אותו ב־160 מעלות במשך 8–12 דקות, עד שהוא מזהיב ומעלה ריח אגוזי. ערבב פעם אחת באמצע והשגח מקרוב: הוא עובר מזהוב לשרוף במהירות.

להשריה קצרה, כסה את הקשיו במים רותחים למשך 20–30 דקות וסנן; להשריה במים קרים, השאר אותו 4 שעות או למשך הלילה במקרר. טחן עם מעט מים בהדרגה עד לקבלת מרקם חלק, למשל לרוטב פסטה או לקרם לעוגה.

שמור קשיו בכלי אטום, במקום קריר וחשוך, והרחק אותו מחום ומאור. אם קנית כמות גדולה או שהמטבח חם, אחסן אותו במקרר; לפני אכילה תן לו להגיע לטמפרטורת החדר כדי שהטעם יתבלט.

קשיו קלוי מתאים למוקפצים, לאורז ולגרנולה, ואפשר לטחון אותו לממרח או לקרם צמחי. במטבח ההודי מוסיפים אותו, בין השאר, לקורמה ולביריאני; כדאי להוסיף אותו לקראת סוף הבישול כדי לשמור על הפריכות.

לרוטב או לקרם טחון, שקדים מולבנים או גרעיני חמנייה מושרים יכולים לתת מרקם דומה, אבל הטעם יהיה שונה. אם המתכון דורש קשיו שלם וקראנצ'י, בוטנים או שקדים קלויים יתאימו יותר.

לא בהכרח: קליפת הקשיו מכילה שרף צורב, ולכן הקשיו המסחרי עובר עיבוד שמאפשר להסיר אותה בבטחה, ולעיתים גם חימום. הכיתוב ״נא״ מתייחס בדרך כלל לכך שלא נקלה לאחר העיבוד הזה, ולא לכך שהאגוז יצא מהפרי ללא טיפול.

לא. אגוז הקשיו מתפתח מחוץ לתחתית הפרי המדומה, שנקרא תפוח קשיו; הפרי העסיסי נאכל טרי או משמש להכנת מיץ ומוצרים מותססים, אך הוא כמעט לא מוכר מחוץ לאזורי הגידול שלו.